במחקר שפורסם בכתב העת Radiotherapy & Oncology בחנו החוקרים את מנת הקרינה שסופג ההיפוקמפוס במסגרת טיפולים בגידולים ממאירים. בנוסף, ביקשו החוקרים לבחון את ההיארעות של גידולים סביב ההימפוקמפוס בחולים עם 25 או יותר גרורות מוחיות, שטופלו באמצעות  רדיו כירורגיה סטריאוטקטית (SRS), בפעם אחת או במספר פעמים.

בניתוח של רישום פרוספקטיבי זיהו החוקרים 89 חולים שטופלו עם SRS בגין 25 גרורות מוחיות או יותר. בסריקות ה-MRI שנעשו במסגרת תכנון הטיפול הוגדרו מקומות מסוימים כאזורי הימנעות היפומקמפליים (אזורי HA), על ידי הרחבת ההיפוקמפוס ב-5 מ"מ. לצורך חישוב המינון שספג ההיפוקמפוס נסכמו המינונים בהם נעשה שימוש בכל אחד מהמפגשים הטיפוליים. בנוסף, ביצעו החוקרים ניתוח של תפוצת הגרורות ביחס לאזור ההיפוקמפוס ולאזורי HA.

מספר הגידולים החציוני שעברו הקרנה בקרב כל אחד מהמטופלים היה 33 (טווח 25–116), עם מספר מפגשים טיפוליים חציוני שעמד על 3 מפגשים (טווח 1–12).

המינון שספגו ההיפוקמפי באופן דו-צדדי חושב ביחידות גריי (Gy) על פי  Dmin (D100), D40, D50, Dmax ו-Dmean. הערכים החציוניים של חישוב המינון עמדו בהתאמה על 1.88, 3.94, 3.62, 16.6 ו-3.97 עבור כל החולים, ו-1.43, 2.99, 2.88, 5.64 ו-3.07 לחולים עם גידולים מחוץ לאזור HA.

רגרסיה לינארית רב משתנית הראתה כי הערכים החציוניים של D40, D50 ו-Dmin היו במתאם מובהק לנפח הגידול ולמספר הגידולים (p <0.001).

מתוך 3,059 הגידולים שעברו טיפול, 83 (2.7%) נמצאו באזור HA, ב-57% חולים הניתנים להערכה; 38 גידולים (1.2%) גבלו ברקמת היפוקמפוס או היו מעורבים בה.

מינון הקרינה שסופג ההיפוקמפוס גבוה יותר בקרב חולים עם גידולים באזור HA. יחד עם זאת, אפילו עבור חולים עם נטל גבוה של מחלה תוך גולגולתית ועם גידולים הממוקמים באזורי HA, טיפול בגישת SRS מקנה צמצום של הפגיעה בהיפוקמפוס. דבר זה הופך לרלוונטי במיוחד לאור ממצאי המחקר, מהם עלה כי בקרב יותר ממחצית מהחולים הופיעו לבסוף גרורות באזורים הסמוכים להיפוקמפוס.

מקור: 

Kavi, A et al. Radiotherapy and Oncology. 2021 Aug;161:65-71.doi: 10.1016/j.radonc.2021.05.019

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה