אבלציה תוך-עורית (AT) ונפרקטומיה חלקית (PN) מהוות אסטרטגיה טיפולית מוצלחת עבור סרטן כליה T1a. מטרת החוקרים הייתה להשוות AT ל-PN מבחינת שרידות ללא הישנות (RFS) ושרידות כוללת (OS).

במסגרת המחקר, מטופלים לאחר PNי(2,001) או ATי(275) עם cT1aN0M0 בין 2011 ל-2021 זוהו מתוך המאגר הלאומי של Canadian Kidney Cancer. החוקרים בחנו את תוצאי הטיפול לרבות RFS ו-OS.

תוצאות המחקר הראו כי RFS לאורך שנתיים עבור מטופלים שעברו AT ו-PN הייתה 88.1% ו-97.4% (p <0.0001), בהתאמה, בעוד ש-OS לשנתיים הייתה 97.4% ו-99% (p=0.7), בהתאמה. כמו כן, RFS לאורך 5 שנים עבור מטופלים שעברו AT ו-PN הייתה 94.2% ו-95.1%, בהתאמה (p=0.9). לבסוף שיטת הטיפול נמצאה כמנבאת להישנות מחלה (יחס הסיכונים 0.36, p=0.003) אך לא לשרידות כוללת (יחס הסיכונים 0.96, p=0.9).

החוקרים סיכמו כי PN הובילה לתוצאות יותר טובות של RFS בהשוואה ל-AT, אמנם לא נמצא הבדל משמעותי מבחינת OS.

מקור:

Millan et. al (2022) DOI: https://doi.org/10.1097/JU.0000000000002798

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה